Avenir Light is a clean and stylish font favored by designers. It's easy on the eyes and a great go to font for titles, paragraphs & more.
Entitled
מותר רק נוסע אחד.
סיפור קצר על אהבה ושגרה בימי סגר
בפעם הראשונה שדוב ואני נפגשנו נסענו באוטובוס. ירד גשם כבד... הוא סיפר לי שיש לו מצלמה ישנה שהוא לא צריך יותר אם אני רוצה אותה. אבל לא מצאתי אומץ להתקשר אליו. אחרי זמן ממושך נתקלנו אחד בשניה, פעם אחת בודדה באקדמיה. לא סיכמנו לאן נלך, רק התחלנו לצעוד יחד- כאילו הכרנו מאז ומעולם.
היה את היום שדוב שאל אותי: ״אני יכול לצלם אותך?... אבל כדאי שתורידי את המסכה. וואו. את יפה...״ אמרתי לו: ״באמת?... תביא ת׳מצלמה, עכשיו אני רוצה לצלם אותך!״
דוב · מה.. למה התעוררנו כל כך מוקדם? יש לנו מלא
זמן לישון.
ליידיבאג · היום מתחיל הסגר, אני חייבת לצאת הביתה בעוד
שעה.
דוב · אבל מתוקה שלי, למה את בוכה?
ליידיבאג · אני חושבת ש.. לא נתראה להרבה זמן, הרי אתה
מתכנן לנסוע... לעבוד בתל אביב בקרוב.
דוב · נכון. נמצא דרך, אני מניח...
*
*
יצאתי מהבית של דוב עם תיקים עמוסים למדי, גם מסכה כמובן. נפרדנו לשלום בנשיקה בחוץ. אדם זר על אופנוע צעק לנו: ״הופה... איזה נשיקה!״ הסתכלנו עליו המומים מעט, ועטינו שוב את המסכות.
״ביי דוב!״
״ביי, ליידיבאג!״
ליידיבאג · אני ליידיבאג גרה עם חברה שלי דלפינה
שהגיעה מארץ אחרת ועם ג׳ורג׳ החתול.
ג׳ורג׳ · פרררר... מיאו.
ליידיבאג · ג׳ורג׳ זוז מהמיקרופון
ג׳ורג׳ · מיאווווו
ליידיבאג · ו... דוב גר עכשיו בעיר אחרת.
*
בוקר אחד ישבתי עם דלפינה וג׳ורג׳ במרפסת.
דלפינה · איך את מרגישה היום?
ליידיבאג · אני קצת עצובה, כי דוב ואני לא נתראה
להרבה זמן.
דלפינה · בואי נשחק משחק שיסיח את דעתך...אם
היית חיה, איזו חיה היית?
ליידיבאג · אני הייתי... חיפושית? נראה לי?
דלפינה · ואני?
ליידיבאג · נראה לי שהיית דולפין. או...דופלינה בעצם.
דלפינה · באמת?... חשבתי שאני דבורה דווקא. ומה
דוב היה?
ליידיבאג · אולי הוא גם היה חיפושית?
*
*
*
ליידיבאג · קראתי היום בחדשות שאסור לעלות על
אוטובוסים, ולא ראיתי את דוב כבר חודש.
אם אי אפשר לנסוע לתל אביב אלך לשם
ברגל!
דלפינה · אז אבוא איתך..כדי שלא תלכי לבד. וגם אני
רוצה ללכת לים סוף-סוף.
*
ארזנו חפצים בתוך שמיכות פיקניק על מקלות, שמנו לג׳ורג׳ המון אוכל בקערה, שיהיה לו לכמה ימים, ויצאנו. התקדמנו עד ליציאה מירושלים. היינו עייפות ומצאנו גבעה קטנה עם עצי דובדבן וחורבות מאבן. פרסנו את שמיכות הפיקניק,התיישבנו ולגמנו המון תה. הכל היה שליו כל כך... עד שלפתע-
*
משטרה · ת.ז בבקשה. מה אתן עושות כאן בפארק?
ליידיבאג · באנו רגע לשבת פה...
משטרה · איפה אתן גרות?
ליידיבאג · מה זה עניינך...
משטרה · אל תתחצפי אליי, אני שוטר. תחזרו הביתה,
פעם הבאה זה יהיה קנס. הפעם יצאתן
מזה בזול.
קיפלנו את השמיכות והלכנו משם.
בבושת פנים...
אין דוב ואין ים.
*
אם אני רוצה לצאת אז ארוץ, כי החוק מתיר לעשות ספורט בחוץ. מצידי אקיף שוב ושוב את אותם המקומות. היציאה מהדירה הצפופה גרמה לי לחשוב על כמה הייתי רוצה חדר משלי. אמנם יש לי חדר, אבל התחושה היא שהוא כבר לא רק שלי. הרי מאוחר מדי לסגת מקירבה. המצב הקיים לא הותיר ברירה אלא להיות יחד ולהיעשות כנים יותר בכל יום שעובר ולפתח שריון לאמת הצורבת.
*
דוב נסע באוטובוס מתל אביב לירושלים וקיבל קנס. הוא בזבז על הקנס מחצית מהכסף שחסך במהלך החודש רק כי רצה לפגוש אותי. אך הוא לא ממש דיבר על זה כי לא רצה שארגיש אשמה, אבל הרגשתי אשמה.אחר כך יצאנו למרפסת הקודרת, בה ישבו כדים עם צמחים שהתייבשו כבר מזמן. דוב התבונן בכדים והציע שנלך ביחד למשתלה.
*
צעדנו לשם, הפעם בבגדים קיציים. ביקשנו מהמוכר שיביא לנו צמחי תבלין. הוא הראה לנו צמח משונה ואמר: ״זה רודא. צמח נגד הקורונה. הוא לא למאכל, שמים אותו בכיס, והוא אמור להגן מהידבקות. תריחו- יש לזה ריח מעולה.״
*
צעדנו בשמש עם כל צמחי התבלין ועם צמח הרודא. עצרנו ברחוב מונית. הנהג פתח את החלון באיטיות, הביט בנו המזיעים מהמסכות והעייפים כבר כל כך ואמר:
״מותר רק נוסע אחד.״
הנחיה: פרופ׳ מרב סלומון
סאונד והלחנת פסקול מקורי: אלי לולאי
מנגנון ותכנות: נטע נהרדיה
קריינות: ניבה אלוש
הפריטים מוצגים על מדפי המגנט של חברת Magnektik
פרויקט גמר מאת: גאי ספרן-לולאי
הפרויקט נעשה במסגרת לימודי תואר B.DES לתקשורת חזותית,
בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב.
תודות מיוחדות: תמר קנובל, ג׳וליה קלנובסקי, אור סיני,יובל גילת, אבינועם ברתנא, תמיר אהרני, דויד רינגוירץ, שיקו כץ, דניאל גרומר, ג׳ודית אשר, דני ביקון, מיכל ששנסקי, פנחס גרין.
תודה ענקית למשפחה שלי, שתמכו והכילו את התהליך שנקרא פרויקט גמר.
אני מזמינה אתכם.ן לכתוב לי :
